פורסם לראשונה במדור השיווק של ד''ר אסף בקר בירחון אותות של איגוד המפרסמים 1993, בתוספת יחודית לשנת 2010: מאמר זה אולי יוסיף לך ידע ואולי גם יביא לך רווחים משיווק באינטרנט - פרטים בהמשך
איך שיווקו בישראל בתחילת שנות התשעים? מה נשאר אותו דבר ומה השתנה? מה היו השיקולים והרעיונות של טובי המשווקים בארץ שהובילו את רוב הענפים במדיה ובפעילות השטח, והניעו את גלגלי הכלכלה? חשוב לזכור שמדובר בעידן שבו הערוץ המסחרי רק נולד, האינטרנט היה משהו חדש ועתידי, ושיווק באינטרנט עוד לא היה אפילו בגדר חלום. על כל אלה, בסדרה של 100 ראיונות קצרים שקיים אסף בקר עם מנהלי שיווק, מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות רבות ממגוון ענפים. הראיונות פורסמו במסגרת המדור של אסף בקר "מן השווקים" בירחון אותות של איגוד המפרסמים. מותר לחייך בנוסטלגיה מול חלק מן המחשבות, אך לא מעט מן הרעיונות לא נס ליחם והם מהווים גם היום חומר מעניין למחשבה ולהפעלה מחודשת. חשיבותם הפוטנציאלית של ראיונות אלה לאנשי ניהול ושיווק, אינה רק המבט הרטרוספקטיבי: יש כאן הזדמנות להיחשף לפעילות שיווקית של מוצרים רבים במגוון ענפים, מזווית שמראה כי שיווק זה שיווק ואין חדש תחת השמש, ובכל זאת, לכולנו יש מה ללמוד מן האחרים שעשו זאת לפנינו.
חלפו כמעט עשרים שנה, והיום השיווק עובר בקצב מדהים לאינטרנט. אומרים שכולם עושים המון כסף באינטרנט, אבל מי זה כולם ואיפה הכסף? זה רק נותן לנו תחושה שאנחנו מפספסים את הרכבת. כך הרגשתי גם אני וכל המאמרים שקראתי רק בלבלו אותי, עד שמצאתי באינטרנט את הספר של הארווי סגל. אחרי כל כך הרבה זמן (וכסף) שבזבזתי על כל מיני מדריכים באינטרנט, בסוף מצאתי את המדריך הכי טוב למתחילים (ולמתקדמים) שלקח אותי צעד אחר צעד אל העולם החדש. יותר מזה, מתוך הכרת נפש המשווקים, הארווי קודם כל מלמד איך להשיג מכירות שיכניסו את הדולרים הראשונים להרמת המוראל, ואחר כך השמיים הם הגבול.
כן, ועוד משהו: את הספר קיבלתי חינם, כולל רשות להעביר אותו חינם לקוראים שלי. אז הנה בבקשה, לרשותכם המדריך שעזר לי ויעזור לכם, אבל עדיין אל תלחצו על הכתובת: קודם תקראו את הראיון, במשבצת למטה מחכה לכם הלינק לספר ולעוד כמה הפתעות.
http://www.supertips.com/ultimate/x/?id=4499
לפני שנים היה עניין עם ''עט שכותב ללא שגיאות''. מאז ועד לאחרונה שיווקו עטים על בסיס ביצועים טכניים: נוחיות באחיזה ובכתיבה, עובי הקו, משך החיים (בק''מ) וכמובן - יוקרה ומחיר. אחד ממסעות הפרסום הבולטים בשבועות האחרונים, עוזב את העניין הטכני ומציב על גבי היוקרה את המוטיב היצירתי הנובע מעט פרקר.
כמו במקרים אחרים בהם הקונספט מלהיב, חיפשתי בצד המודעה את משרד הפרסום ופעם נוספת מצאתי את באומן בר, אך הפעם, כפי שהעיד מיקי בר, הקונספט אינו שלהם והוא נלקח, ביחד עם הצילומים, מקמפיין פרקר הבינלאומי (התכנים ועולם המושגים הותאמו להוויה ולמציאות בישראל). מי שמביא לנו את פרקר לישראל הינו אבי אליהו, נשיא חברת ''אלגן'' המשווקת את פרקר בישראל, וכן נשיא חברת אליהו המייבאת אותו וגם מייצאת לארצות בהן אין לפרקר ייצוג מקומי, כמו מדינות ערב, אפריקה ומזרח אירופה.
ראיון עם אבי אליהו, נשיא חברת ''אלגן'' - יבואנית עטי פרקר
משיחתי עם אבי אליהו למדתי שהחברות ''אלגן'' ו''אליהו'' עוסקות לא רק בפרקר אלא במכלול מוצרי הנייר המוגמר: ''המחברות, הפנקסים, הבלוקים הצהובים (עליהם נכתבו במקור ראיונות אלה) ומחברות הספירלה הצבעוניות הממלאות את ילקוטי התלמידים.
עד לפני כ-4 שנים שלטו בשוק המחברות החומות שכולנו זוכרים, מוצר עממי ומסובסד הנתפס כמוצר פרגמטי לשימוש שוטף במסגרת חובות התלמיד כלפי מורתו. השטפון החל לפני 4 שנים, כאשר המחברות, כמו גם ילקוט התלמיד, הפכו למוצר אופנתי מחייב הסוחף המחייב את ההורים להשקיע בשאיפות ה''IN'' של ילדיהם, בהתאם לאופנה הנשלטת חדשות לבקרים על ידי דרדסים, סימפסונים, ושאר יצורים.
יבוא המוצרים מאירופה וארה''ב פיתח כושר חיקוי ותגובה של היצרנים המקומיים, ונוצר דיאלוג זריז, בו בפרקי זמן קצרים מוצף השוק בייצור מקומי וחיקויים של התוצרת המיובאת. פרק הזמן ההולך ומתקצר בין יבוא המוצרים לבין תגובת השוק המקומי הוא תקופת החסד של נותני הטון הצבעוני במשקל התיק של התלמיד הישראלי''.
לדברי אבי אליהו, חברותיו מייבאות כ-90% ממוצרי הנייר המוגמר, ומכאן שיש לו ''אחריות אישית'' לגבי הקרנבל בתיקי התלמידים (כהורה המוציא ממיטב כספו, יש לי אולי כמה השגות, אבל מה לא עושים למען קצת שקט בבית). כיבואן, אליהו משווק ישירות לחנויות ולמוסדות, וגם מוכר כסיטונאי לחברות הפצה נוספות.
''התוצרת מגוונת ומגיעה מאיטליה, יוון , גרמניה, צרפת וארה''ב. עניין הצבעים אגב, בא לידי ביטוי בייצוג חברת בנטון בכל הקשור לילקוטים, תיקים ונייר. נחזור לפרקר. הפעם לראשונה נעשה שימוש בקמפיין העולמי של החברה האם. בעבר היתה תחושה שהפרסום העולמי הינו אליטיסטי מדי, אך הקונספט השנה הצדיק ''גיור'' של הקמפיין. קהל היעד הינו בעלי הכנסה גבוהה, אנשים היודעים להעריך גימור ברמה גבוהה ומוכנים לשלם על כך. ספקטרום המוצרים כולל גם עטים שאינם יקרים, אך הפרסום אינו מזכיר זאת, מתוך הנחה שפרסום הצד היוקרתי של הספקטרום יגרור גם רכישה של העטים הזולים יותר תחת ההילה של השם היוקרתי. דווקא עטי פרקר, מתחילים בטווח המחירים של 5 דולר לעומת אחרים המתחילים בכמה עשרות דולרים'', לדברי אליהו.
לפרקר כ-30% משוק העטים היוקרתיים בארץ, כאשר מולם מחזיקים פלחים דומים גם ''קרוס'' ו''מון בלאן''. 10% נוספים נחלקים בין ''פליקן'' ווטרמן'' ו''שפר''. ניסיון מעניין, במסגרת המסע הנוכחי של פרקר, הוא הקניית הרגלים לבני הנוער, לעבור כבר עתה לכתיבה בעט פרקר כ''כלי המעורר ביטוי והשראה''. במסגרת המבצע קוראת חברת ''אלגן'' מעל דפי ''מעריב לנוער'': ''כתוב את מודעת פרקר שלך''. את אותה משימה קריאטיבית שמילאו הקופירייטרים של באומן בר בעתונות הארצית מתבקשים בני הנוער למלא בעצמם על רקע תמונות הקמפיין. הכותב היצירתי ביותר יזכה בנסיעה ליורודיסני, והשאר יסתפקו בפרסי תנחומים.
איך שיווקו בישראל בתחילת שנות התשעים? מה נשאר אותו דבר ומה השתנה? מה היו השיקולים והרעיונות של טובי המשווקים בארץ שהובילו את רוב הענפים במדיה ובפעילות השטח, והניעו את גלגלי הכלכלה? חשוב לזכור שמדובר בעידן שבו הערוץ המסחרי רק נולד, האינטרנט היה משהו חדש ועתידי, ושיווק באינטרנט עוד לא היה אפילו בגדר חלום. על כל אלה, בסדרה של 100 ראיונות קצרים שקיים אסף בקר עם מנהלי שיווק, מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות רבות ממגוון ענפים. הראיונות פורסמו במסגרת המדור של אסף בקר "מן השווקים" בירחון אותות של איגוד המפרסמים. מותר לחייך בנוסטלגיה מול חלק מן המחשבות, אך לא מעט מן הרעיונות לא נס ליחם והם מהווים גם היום חומר מעניין למחשבה ולהפעלה מחודשת. חשיבותם הפוטנציאלית של ראיונות אלה לאנשי ניהול ושיווק, אינה רק המבט הרטרוספקטיבי: יש כאן הזדמנות להיחשף לפעילות שיווקית של מוצרים רבים במגוון ענפים, מזווית שמראה כי שיווק זה שיווק ואין חדש תחת השמש, ובכל זאת, לכולנו יש מה ללמוד מן האחרים שעשו זאת לפנינו.
חלפו כמעט עשרים שנה, והיום השיווק עובר בקצב מדהים לאינטרנט. אומרים שכולם עושים המון כסף באינטרנט, אבל מי זה כולם ואיפה הכסף? זה רק נותן לנו תחושה שאנחנו מפספסים את הרכבת. כך הרגשתי גם אני וכל המאמרים שקראתי רק בלבלו אותי, עד שמצאתי באינטרנט את הספר של הארווי סגל. אחרי כל כך הרבה זמן (וכסף) שבזבזתי על כל מיני מדריכים באינטרנט, בסוף מצאתי את המדריך הכי טוב למתחילים (ולמתקדמים) שלקח אותי צעד אחר צעד אל העולם החדש. יותר מזה, מתוך הכרת נפש המשווקים, הארווי קודם כל מלמד איך להשיג מכירות שיכניסו את הדולרים הראשונים להרמת המוראל, ואחר כך השמיים הם הגבול.
כן, ועוד משהו: את הספר קיבלתי חינם, כולל רשות להעביר אותו חינם לקוראים שלי. אז הנה בבקשה, לרשותכם המדריך שעזר לי ויעזור לכם, אבל עדיין אל תלחצו על הכתובת: קודם תקראו את הראיון, במשבצת למטה מחכה לכם הלינק לספר ולעוד כמה הפתעות.
http://www.supertips.com/ultimate/x/?id=4499
לפני שנים היה עניין עם ''עט שכותב ללא שגיאות''. מאז ועד לאחרונה שיווקו עטים על בסיס ביצועים טכניים: נוחיות באחיזה ובכתיבה, עובי הקו, משך החיים (בק''מ) וכמובן - יוקרה ומחיר. אחד ממסעות הפרסום הבולטים בשבועות האחרונים, עוזב את העניין הטכני ומציב על גבי היוקרה את המוטיב היצירתי הנובע מעט פרקר.
כמו במקרים אחרים בהם הקונספט מלהיב, חיפשתי בצד המודעה את משרד הפרסום ופעם נוספת מצאתי את באומן בר, אך הפעם, כפי שהעיד מיקי בר, הקונספט אינו שלהם והוא נלקח, ביחד עם הצילומים, מקמפיין פרקר הבינלאומי (התכנים ועולם המושגים הותאמו להוויה ולמציאות בישראל). מי שמביא לנו את פרקר לישראל הינו אבי אליהו, נשיא חברת ''אלגן'' המשווקת את פרקר בישראל, וכן נשיא חברת אליהו המייבאת אותו וגם מייצאת לארצות בהן אין לפרקר ייצוג מקומי, כמו מדינות ערב, אפריקה ומזרח אירופה.
ראיון עם אבי אליהו, נשיא חברת ''אלגן'' - יבואנית עטי פרקר
משיחתי עם אבי אליהו למדתי שהחברות ''אלגן'' ו''אליהו'' עוסקות לא רק בפרקר אלא במכלול מוצרי הנייר המוגמר: ''המחברות, הפנקסים, הבלוקים הצהובים (עליהם נכתבו במקור ראיונות אלה) ומחברות הספירלה הצבעוניות הממלאות את ילקוטי התלמידים.
עד לפני כ-4 שנים שלטו בשוק המחברות החומות שכולנו זוכרים, מוצר עממי ומסובסד הנתפס כמוצר פרגמטי לשימוש שוטף במסגרת חובות התלמיד כלפי מורתו. השטפון החל לפני 4 שנים, כאשר המחברות, כמו גם ילקוט התלמיד, הפכו למוצר אופנתי מחייב הסוחף המחייב את ההורים להשקיע בשאיפות ה''IN'' של ילדיהם, בהתאם לאופנה הנשלטת חדשות לבקרים על ידי דרדסים, סימפסונים, ושאר יצורים.
יבוא המוצרים מאירופה וארה''ב פיתח כושר חיקוי ותגובה של היצרנים המקומיים, ונוצר דיאלוג זריז, בו בפרקי זמן קצרים מוצף השוק בייצור מקומי וחיקויים של התוצרת המיובאת. פרק הזמן ההולך ומתקצר בין יבוא המוצרים לבין תגובת השוק המקומי הוא תקופת החסד של נותני הטון הצבעוני במשקל התיק של התלמיד הישראלי''.
לדברי אבי אליהו, חברותיו מייבאות כ-90% ממוצרי הנייר המוגמר, ומכאן שיש לו ''אחריות אישית'' לגבי הקרנבל בתיקי התלמידים (כהורה המוציא ממיטב כספו, יש לי אולי כמה השגות, אבל מה לא עושים למען קצת שקט בבית). כיבואן, אליהו משווק ישירות לחנויות ולמוסדות, וגם מוכר כסיטונאי לחברות הפצה נוספות.
''התוצרת מגוונת ומגיעה מאיטליה, יוון , גרמניה, צרפת וארה''ב. עניין הצבעים אגב, בא לידי ביטוי בייצוג חברת בנטון בכל הקשור לילקוטים, תיקים ונייר. נחזור לפרקר. הפעם לראשונה נעשה שימוש בקמפיין העולמי של החברה האם. בעבר היתה תחושה שהפרסום העולמי הינו אליטיסטי מדי, אך הקונספט השנה הצדיק ''גיור'' של הקמפיין. קהל היעד הינו בעלי הכנסה גבוהה, אנשים היודעים להעריך גימור ברמה גבוהה ומוכנים לשלם על כך. ספקטרום המוצרים כולל גם עטים שאינם יקרים, אך הפרסום אינו מזכיר זאת, מתוך הנחה שפרסום הצד היוקרתי של הספקטרום יגרור גם רכישה של העטים הזולים יותר תחת ההילה של השם היוקרתי. דווקא עטי פרקר, מתחילים בטווח המחירים של 5 דולר לעומת אחרים המתחילים בכמה עשרות דולרים'', לדברי אליהו.
לפרקר כ-30% משוק העטים היוקרתיים בארץ, כאשר מולם מחזיקים פלחים דומים גם ''קרוס'' ו''מון בלאן''. 10% נוספים נחלקים בין ''פליקן'' ווטרמן'' ו''שפר''. ניסיון מעניין, במסגרת המסע הנוכחי של פרקר, הוא הקניית הרגלים לבני הנוער, לעבור כבר עתה לכתיבה בעט פרקר כ''כלי המעורר ביטוי והשראה''. במסגרת המבצע קוראת חברת ''אלגן'' מעל דפי ''מעריב לנוער'': ''כתוב את מודעת פרקר שלך''. את אותה משימה קריאטיבית שמילאו הקופירייטרים של באומן בר בעתונות הארצית מתבקשים בני הנוער למלא בעצמם על רקע תמונות הקמפיין. הכותב היצירתי ביותר יזכה בנסיעה ליורודיסני, והשאר יסתפקו בפרסי תנחומים.
שיווק המכשיר למניעת הזעה בכפות הידיים והרגליים https://www.nosweat.co.il/
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
